#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקח. המוציא שטר חוב על חבירו, מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה ואח""כ באו עדים והעידו שפרע כולו. מה הדין ומדוע? "	"משלם מחצה דהודאת בעל דין שוה יותר מהעדאת עדים, וגובה המלוה מחצה מנכסים בני חורין שיש לו ללוה אבל לא ממשעבדי, שיכולים הלקוחות לומר שהם סומכים על העדים שאמרו שפרע הכל. לר' אבא נשבע הלוה שבועת מודה במקצת, ואפי' לר' עקיבא, וי""ג ר' יעקב, שאמר שמשיב אבידה הוי, כאן שונה שעדיין לא העידו ומפחד שיכחישוהו. וכתבו התוס' (ד""ה נשבע) שמה שמועיל שבועה נגד שטר הוא משום שנחשב כמו מלוה ע""פ כי העדים אומרים שהשטר פרוע. ואפי' שמכחישם עכ""פ השטר מתקיים ע""פ הודאתו והוא הרי אמר שפרע חציו. למר בר רב אשי פטור משבועה, ואפי' לר' שמעון בן אלעזר שאמר מודה מקצת הטענה הוי, כאן שונה שכיון שיש עדים שמסייעים לו ודאי משיב אבידה הוי. והלכה כר' אבא."	בבא בתרא קכח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקי. מה הדין ומדוע 1) אמר השבע וטול האם יכול לחזור קודם שבועה 2) האם בע""ח גובה עבדים מהיתומים 3) האם נכד מעיד לאחי סבו 4) פיקח בשעת כתיבה ונסתמא האם יכול לומר בפ""נ ובפ""נ? "	"1) לר""מ יכול לחזור בו. לחכמים לרשב""ם ולר""ת (בתוד""ה הכי גרסינך) יכול לחזור בו דחשיב כמו קודם גמר דין שלכו""ע יכול לחזור. לרש""י אינו יכול לחזור בו, מפני שאפי' קודם שבועה חשיב גמ""ד.<br>2) למסקנא לכו""ע אינו גובה, שאין בע""ח סומך אלא על הקרקעות שאין יכולים ליאבד ולא לזוז ממקומם, אבל אעבדים לא סמכא דעתיה, הלכך לא משתעבדי ליה.<br>3) רבא אמר שכשר. ר' אבא אמר שלישי בשני כשר, רשב""ם כתב שאפשר שגם ר' אבא מודה לרבא ששלישי בראשון כשר וכן ההלכה. אבל התוס' (ד""ה אי) כתבו שר' אבא חולק על רבא והלכה כר' אבא. ושלישי בראשון לר""ת פסול מדאורייתא כדפסיל רב בזה בורר ולבה""ג פסול מדרבנן.<br>4) כתבו התוס' (ד""ה פיתח) שבגיטין מבואר שכשר ששם הקילו רבנן להכשיר אפילו אשה וקרובים."	בבא בתרא קכח. - קכט. ותוס'		
